צו הרחבה בענף הדפוס – דפוס דיגיטלי:


מאת: עו"ד תמיר קדמי
פורסם: 20/05/12 16:46

צו הרחבה בענף הדפוס – דפוס דיגיטלי:

 

כידוע, לקבוצות עובדים רבות במדינת ישראל קיימים הסכמים קיבוציים, המייחדים את הקבוצה ומעניקים לקהל העובדים הנמנים עם הקבוצה, זכויות סוציאליות שונות ומשונות. גם לעובדים בענף הדפוס יש הסכם קיבוצי אשר הורחב  בצו ההרחבה המוכר בשם: "ענף הדפוס, הכריכה והצינקוגרפיה (תיקון התשמ"ז) (למפעלים עד 20 עובדים)".

 

השאלה שנשאלת היא האם צו ההרחבה חל על עובדים המועסקים בענף הדפוס בלבד, או שצו ההרחבה חל גם על עובדים המועסקים בדפוס דיגילטי.

 

בשנת 2010 חתמו הצדדים ליחסים הקיבוציים בענף הדפוס על הסכם קיבוצי כללי חדש בענף (מס' 7031/10, להלן – ההסכם הקיבוצי החדש), ובו נכללו במפורש כל ה"מקצועות החדשים בתעשיית הדפוס", לרבות השכפול ודפוס דיגיטלי, שילוט, העתקות אור ומקצועות חדשים אחרים בתוך ההגדרה של "תעשיית הדפוס", כאשר הצדדים הצהירו כי יפעלו במשותף להוצאת צו הרחבה להסכם זה.

 

ואולם, נשאלת השאלה, מה הדין לגבי אותם עובדים אשר הועסקו בדפוס דיגיטלי לפני שנת 2010, האם ההסכם הקיבוצי וצו ההרחבה בענף הדפוס חל עליהם או לא.

 

בפסק הדין סע (חי') 39184-12-09 סבטלנה סטפנוב נ' אנטרפרייז דיגיטל בע"מ, ניתן ביום 8.4.12, נדונה תביעה של 2 עובדים לתשלום זכויות שונות, הנובעות לטענתן, מהעובדה שצו ההרחבה בענף הדפוס חל על עבודתם אצל הנתבעת.

 

הנתבעת מנגד, טענה כי תחום עיסוקה של חברת דיגיטל הינו הדפוס הדיגיטלי לרבות שילוט, העתקות אור ומסגור תמונות, כאשר לא רק שעל תחום זה אין כל תחולה לצו ההרחבה בענף הדפוס, אלא שבפועל ענף הדפוס הדיגיטלי לרבות המכונות הדיגיטליות הקיימות כיום כלל לא היו קיימים בעת כניסת צו ההרחבה לתוקף בשנת 1985, ומשכך אין זה הגיוני להחיל את הוראות צו ההרחבה עליהם.

 

בית הדין לעבודה קבע כי, העובדים בענף הדפוס חוסים תחת צילו של ההסכם הקיבוצי וצו ההרחבה בענף הדפוס, קביעה זו הושתה על מספר נימוקים כדלקמן:

 

הנימוק הראשון הוא שאמנם ההסכם הקיבוצי החדש אינו חל על הצדדים שלפנינו, נוכח מועדו, אולם בית הדין ראה בו חשיבות רבה, שכן ההכרעה בדבר סיווג עיסוקה של הנתבעת בתיק דנן הינה על רקע ההקשר התעשייתי בו נמצא אותו עיסוק, כאשר בהסכם הקיבוצי החדש קיימת אינדיקציה ברורה לאומד דעת הצדדים ליחסי העבודה הקיבוציים בתחום ולפיו יש לראות גם במקצועות החדשים שהתפתחו בענף הדפוס, לרבות הדפוס הדיגיטלי, כחוסים תחת הגדרת המונח "תעשיית הדפוס".

 

הנימוק השני הוא שנוכח ההגדרה הרחבה של ענף הדפוס בצו ההרחבה, אין נפקות לעובדה שהדפוס הדיגיטלי טרם הומצא בעת פרסומו של הצו, שכן כל תעשייה מטבעה הינה מתפתחת וכל עוד לא נקבע אחרת, הרי שכל תחום הכלול בגדר אותה תעשייה, נכנס בגדר הצו החל על אותו ענף, אף אם מדובר בתחום המהווה התפתחות של התעשייה הישנה בענף זה.

 

הנימוק השלישי הוא שבהתאם לסיווג האחיד של ענפי הכלכלה, אשר בהתאם לפסיקה ניתן להיעזר בו בסיווג פעילות המעסיק לצורך תחולת צו ההרחבה, עולה כי הנתבעת היא אכן מעסיק ב"ענף הדפוס".  ענף הדפוס מצוי בסדר B– תעשייה, ענף ראשי 22 – "הוצאה לאור ודפוס", והוא מוגדר כדלקמן: "הדפסה והוצאה לאור של עיתונים, כתבי עת, ספרים וכו', הוצאה לאור של תקליטים וחומר תקשורתי מוקלט, בתי דפוס, צינקוגרפיות, דפוס אופסט, כריכיות."

 

בענף הדפוס קיימים מס' ענפי משנה ותת ענפים, כדלקמן:

 

ענף משנה 220, תת ענף 2200 "הוצאה לאור של ספרים, חוברות ופרסומים" הכולל "הוצאה לאור של ספרים בשפות שונות, ספרי לימוד..."

 

ענף משנה 222, תת ענף 2220 "בתי דפוס" הכולל: "הדפסת עיתונים, ספרים, מפות, אטלסים וחומר אחר עבור הוצאות לאור או גורמים אחרים; שכפול, הדפסה במחשב מבוקר, הדפסות משי, ייצור לוחות אופסט; הדפסה על מוצרים מחומרים שונים (כולל הדפסה על חולצות). אינו כולל: העתקות שמש, העתקות אור".

 

לאור האמור, משקבע בית הדין כי עיקר פעילותה של הנתבעת הוא בדפוס הדיגיטלי, הרי שניתן לסווג פעילותו תחת הערך "הדפסת...חומר אחר..."; "הדפסה במחשב מבוקר" וכן "הדפסה על מוצרים מחומרים שונים".

 

לאור האמור לעיל, נקבע כי יש לקבל את טענת התובעים ולקבוע כי צו ההרחבה בענף הדפוס חל גם על עבודתם אצל הנתבעת.