העברת נטל הראיה ותשלום פיצויי כספי עקב אי מתן הודעה לעובד על תנאי העסקה:


מאת: עו"ד תמיר קדמי
פורסם: 23/10/11 09:00

העברת נטל הראיה ותשלום פיצויי כספי עקב אי מתן הודעה לעובד על תנאי העסקה:

 

בשנת 2009 נכנס לתוקף תיקון 24 לחוק הגנת השכר תשי"ח – 1958 (להלן: "חוק הגנת השכר"). בקצרה יאמר כי במסגרת תיקון 24 לחוק הגנת השכר נקבע, בין היתר, כי מעביד אשר לא ימסור לעובד תלוש שכר כלל ו/או לא ימסור לעובד תלוש השכר המפרט את הרכיבים הקבועים בתוספת לחוק הגנת השכר מסתכן בתשלום של פיצויי כספי בסך של 5,000 ₪ עבור כל תלוש שכר שלא נמסר כדין, וזאת, ללא הוכחת כל נזק מצידו של העובד. כמו כן, נקבע כי בתביעות מסוימות יועבר נטל ההוכחה לכתפי המעביד אשר לא מסר כראוי את תלושי השכר לידי העובד.

 

ככל הנראה, המחוקק הבין כי הטלת סנקציה אזרחית (מלבד סנקציה פלילית/מנהלתית) מסייעת בשמירה על תנאי העבודה של העובדים ולכן, המחוקק החליט לתקן את חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה), תשס"ב – 2002 בהתאם (להלן: "חוק הודעה לעובד").

 

ביום 11.8.2011 פורסם תיקון מספר 4 לחוק הודעה לעובד (ספר החוקים 2311, י"א באב התשע"א), במסגרת התיקון לחוק הודעה לעובד נקבע בסעיף 5(ב) לחוק הודעה לעובד כדלקמן:

 

מצא בית הדין לעבודה כי המעביד לא מסר לעובדו, ביודעין, הודעה לעובד על תנאי עבודה בעניינים שבסעיף 2, בניגוד להוראות סעיף 1, או המעביד לא מסר לעובדו, ביודעין, הודעה על שינוי בתנאי עבודה בעניינים שבסעיף 2, בניגוד להוראות סעיף 3, רשאי הוא לפסוק לעובד פיצויים שאינם תלויים בנזק (להלן – פיצויים לדוגמה).

 

פיצויים לדוגמה כאמור בפסקה (1) יהיו בסכום שלא יעלה על 15,000 שקלים חדשים, ואולם רשאי בית הדין לעבודה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לפסוק פיצוי בסכום אחר; הסכום הנקוב בפסקה זו יעודכן ב-1 בינואר בכל שנה (בפסקה זו – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הבסיסי; לעניין זה –

 

"מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

 

"המדד החדש" – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון;

 

"המדד הבסיסי" – המדד שפורסם בחודש יולי 2011;

 

אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מזכותו של עובד לפיצויים או לכל סעד אחר לפי כל דין בשל אותה הפרה; ואולם בית הדין לא יפסוק פיצויים לפי סעיף קטן זה בתובענה ייצוגית כמשמעותה בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006.

 

(יצויין כי על פי התיקון לחוק תחילתו של סעיף 5(ב) לחוק הודעה לעובד, ארבעה חודשים מיום פרסומו של חוק זה, כלומר, ניתן להטיל פיצויי כספי על מעביד החל מיום 11.12.2011).

 

כמו כן, בסעיף 5א לחוק הודעה לעובד נקבע כי בתובענה של עובד נגד מעבידו שבה שנוי במחלוקת עניין מהעניינים לפי סעיף 2, והמעביד לא מסר לעובד הודעה שהוא חייב במסירתה כאמור בסעיפים 1 או 3, בכלל או לגבי אותו עניין, תהיה חובת ההוכחה על המעביד בדבר העניין השנוי במחלוקת, ובלבד שהעובד העיד על טענתו באותו עניין, לרבות בתצהיר לפי פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971.

 

כלומר, מעביד אשר לא ימסור לעובד הודעה על תנאי העסקה מסתכן בשלושה:

 

תשלום פיצויי כספי בסך של 15,000 ₪ ללא הוכחת נזק.

 

תשלום קנס מינהלי בגין אי מתן הודעה לעובד בהתאם לתקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – מסירת הודעה אודות תנאי עבודה), התשס"ב-2002.

 

העברת נטל ההוכחה לכתפי המעביד בכל עניין השנוי במחלוקת, אשר היה חייב להיות מפורט בהודעה לעובד על תנאי העסקה.

 

לאור האמור לעיל, מוטב היה אילו מעבידים יזדרזו וימסרו לעובדים במקום העבודה הודעה מסודרת על תנאי העסקתם. זאת בטרם ייאלצו המעבידים לשלם סכומי כסף גבוהים בגין אי ביצוע הוראות החוק.

 

יצויין כי על פי התיקון בחוק הודעה לעובד, המעביד אינו חייב למסור דווקא הודעה על תנאי העסקה אלא, המעביד רשאי להחתים את העובד על הסכם העסקה ובלבד שכל הפרטים הקבועים בסעיף 2 לחוק הודעה לעובד יצויינו במסגרת ההסכם (ר' סעיף 2 (ד) לחוק הודעה לעובד).

 

האמור לעיל  אינו נועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטיו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עםעורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל החלטההדברים נכוניםלמועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.